למעסיק זכות להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. מאמר זה ידון בהגבלות החלות על המעסיק בבואו להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
הזכות להוציא עובד לחופשה ללא תשלום, אינה בלתי מסויגת. כך, למשל, מימושה – כמו מימושה של כל זכות - כפוף לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
בנוסף, מעסיק אשר מוציא עובד לחופשה ללא תשלום, לפרק זמן שאינו מוגדר, כאשר ברור מראש שאינו קצר, רואים בו כמי שפיטר את העובד.
עובד המזדהה עם המקרה הנ"ל, יפנה לייעוץ אצל עורך דין דיני עבודה ירושלים. עו"ד אביטן, הבקיא בדיני עבודה וחופשה, יוכל לבחון את המקרה לגופו ולסייע בתהליך המשפטי כנגד המעסיק.
עמד על כך בית הדין הארצי בציינו:
"11. ההליך שלפנינו אינו מחייב התייחסות לשאלה הכללית בדבר התוצאות האפשריות של 'יציאה' או 'הוצאה' לחופשה בלא תשלום. בענייננו, די בעובדה שהמערערים קיבלו ביום 27.8.1989 את המכתב מטעם המשיבה לפיו הם הוצאו לחופשה בלא תשלום לתקופה בלתי מוגדרת מבחינת הזמן ('עד שתוכל לחזור לעבודה סדירה בלא העדרויות קרי להופיע יום יום בעבודה' - ראה פסקה 2 לעיל). בהודעה בנוסח זה יש יסודות של ניתוק יחסי עובד-מעביד ביזמתה של המשיבה, אשר משמעותם היא פיטורי המערערים. אין זה מתקבל על הדעת כי מעביד 'יוציא' עובד לחופשה בלא תשלום שאינה מעוגנת בחוק, בהסכם קיבוצי או בהסכם העובד, מבלי לקבוע מועד לסיום החופשה, כאשר 'הוצאה' זו לא תיחשב כניתוק קשרי העבודה.
12. הוצאה לחופשה בלא תשלום, לפרק זמן בלתי מוגדר, כאשר ברור מראש שאינו קצר (עד גמר האינתיפדה), דינה כפיטורים." [דב"ע נב/125-3 עאצי – ליר תעשיות לבידים [פורסם בנבו], פד"ע כה 358; וראו גם דעת הרוב בע"ע 10/03 פיליפוביץ – סי.פי.אס מחשבים והנדסה, [פורסם בנבו] פד"ע מ 471].
צריך לדעת שהמעסיק חשוף, לא רק לתשלומי פיצויי פיטורים בנסיבות אלו, אלא אף לפיצוי בגין חוסר בהירות וחוסר וודאות, ופגיעה בציפיותיו הסבירות להבין את מצבן ולכלכל את צעדיו, ואף בגין עלבונו לאור הנסיבות.
לעניין זה ניתן לראות את פסיקת דברי כב' הנשיאה ארד (כתוארה אז), בציינה:
"הפגיעה בעובד היא לא רק בתחזית הקשה של הפיטורים הצפויים לו, אלא בראש ובראשונה בכבודו כאדם וכעובד, בזכותו המעין-קניינית על מקום עבודתו ובלגיטימיות של רצונו לממש את זכותו למקום עבודתו.
זכות זו איננה זכות מוחלטת, ובכל עת נבחנת היא אל מול זכותו הקניינית של המעביד לעסקו ולניהול עסקו.
אי-הוודאות שבה שרויים העובדים, מושא דיוננו, שהם בגדר "ספק מפוטרים" בתקופת "ההודעה המוקדמת" עלולה למנוע מהם להגשים את מטרתה שהיא – ככלל – לאפשר להם לחפש לעצמם ולמצוא מקום עבודה חלופי. כל עוד לא נקבע באופן סופי ומחייב מעמדם כעובדים בחברה, או כמי שפוטרו ממנה, נבצר מהם למעשה לתכנן את עתידם, להינתק ממעסיק זה ולהתקשר למעסיק אחר. אי-הוודאות הזו יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שאין העובד יודע ב"שעת דמדומים" זו מה הם ואילו הם המשאבים הכלכליים העשויים לעמוד לרשותו שעה שהוא בבחינת "ספק מפוטר" או "מפוטר על-תנאי". ממילא אין הוא יכול לתכנן את עתידו, וכל שנותר לו הוא להמתין משך 60 הימים לפור שייפול, לספק שיוסר ולתנאי שיתבהר. ומשכך יקרה, עלול הוא למצוא עצמו בסופה של תקופת "ההודעה המוקדמת" שהוחמצה." [עס"ק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אי.סי.איי. טלקום, [פורסם בנבו] פד"ע לו 289, בעמ' 310].
נמצא אם כן כי המעסיק אינו יכול להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום שאינה מוגבלת בזמן. בהקשר זה על המעסיק חלה חובה לפעול בתום לב ומכאן שדין הוצאה לחופשה לפרק זמן בלתי מוגדר, אשר ברור שאינו קצר, כדין פיטורי העובד על ידי המעסיק. לפיכך כאשר המעסיק מבקש להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, אשר אינה מוגבלת בזמן, הוא יהיה חשוף לתשלום פיצויים בשיעור גבוה.
"חופשה ללא מועד חזרה = פיטורים"
משרד עו"ד אשר אביטן