התעמרות במקום העבודה
- הפסיקה והספרות הכירה בתופעה של התנכלות בעבודה, או בשמה האחר "התעמרות במסגרת העבודה".
- ראו בעניין זה גם שולמית אלמוג, "התנכלות תעסוקתית" (mobbing), עבודה חברה ומשפטיא (התשס"ו) 223 (ראו בעניין זה: ע"ע (12029-11-13 יוליוס מלק - מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני (נבו 24.11.2016).
- במאמר תיארה פרופ' אלמוג את התופעה, כ"התנכלות תעסוקתית" וזו הוגדרה כ"התנהגות חוזרת ונשניתכלפי עובדים שרישומה הוא פגיעה שאינה פיזית, אשר נחווית לרוב על-ידי העובדים כהשפלה".
- עוד צוין, כי ביטוייה המעשיים של ההתנכלות התעסוקתית עשויים להיות רבים ומגוונים, וכי ניתן ככלל לסווגם לשלוש קטגוריות:
פגיעה בעובדים באמצעים מילוליים-תקשורתיים (צעקות, ביקורת לא מוצדקת וכדומה); פגיעה במעמדם של העובדים (באמצעות הפצת שמועות, השפלה וכדומה);
ומתן משימות משפילות (מטלות שאין בהן צורך או מניעת עבודה בפועל).
- נוסף על כך צוין, כי מקובל לראות התנכלות תעסוקתית לא כמקרה חד פעמי, אלא כחשיפה מתמשכת למעשים המתוארים.
- על המשמעות של ניצול לרעה של כוח ארגוני והמסגרת התאורטית להתנהגות פוגענית בעבודה ראו: יריב איצקוביץ,ניבה דולב וסיביל היילברון ניצול לרעה של כוח ארגוני – תיאוריה, מציאות ודרכי התמודדות, משפט ועסקים כא, תשע"ח 391-365.
- בפרקטיקה, רוח הצעת החוק והעקרונות אותם היא משקפת מהווים בסיס לפסיקות בתי הדין לעבודה בהקשר זה, ולהכרה במקרים של התעמרות בעבודה תוך קביעת פיצוי בשל פגיעה בכבוד האדם, הפרת חובת תום הלב ביחסי עבודה ועוגמת נפש
ראו סע"ש (י-ם) 38335-03-14 נפתלי נ' משרד ראש הממשלה ואח', 10.2.16; סע"ש (י-ם) 67012-07-18 מיכאלי נ' עירית ירושלים, 21.2.21; סע"ש (ת"א) 36775-04-18 תובל נ' עיריית תל אביב (24.10.19)