משרד עו"ד אביטן ושות'
077-5089001
משרד עו"ד אביטן ושות'
077-5089001

חוק הקופאיות – חובת הישיבה על כיסא

חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2002, הידוע בשמו "חוק הקופאיות", קובע חובה על המעסיק להעמיד לרשות העובדים מקומות ישיבה הן בעת ביצוע העבודה והן בעת הפסקה. במאמר זה נבחון את הוראות החוק, ונראה מהם השיקולים העיקריים שבית הדין יבחן בבואו להכריע האם החוק הופר. 


 הוראות סעיף 2 לחוק  עבודה בישיבה קובעות "מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה".

 "מושב לעבודה" הוגדר בסעיף 1 כך: "מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום".

 מכאן כי יש לבחון האם אכן יש מושב, האם למושב יש משענת גב והינו מותאם לעובד. עובד שנשלל ממנו זכות זו רשאי לפנות לייעוץ עורך דין דיני עבודה תל אביב. עורך דין אביטן טיפל במקרים דומים הקשורים בתנאי עבודה וחוק הקופאיות. 

 לבית הדין שיקול דעת רחב להעניק פיצוי כספי על מעסיק אשר מפר את חובתו  על פי החוק. 

 בע"ע 33680-08-10 דיזינגוף קלאב בע"מ - יעקב זואילי, [פורסם בנבו] (16/11/2011), נקבעו קריטריונים להפעלת שיקול הדעת שעל בית הדין להפעיל בקביעת גובה הפיצוי הראוי בנסיבותיו של כל מקרה ובין היתר: 

"מידת ההפרה וחומרתה....האם המעביד התעלם כליל מהוראות החוק; האם המעביד שלל, הלכה ולמעשה, אפשרות ישיבה במהלך ביצוע העבודה, בין לנוכח סוג העבודה או אחרת; האם נשללה זכות העובד לישיבה בהפסקה, שאז תיחשב חומרה יתירה בהפרת הזכות; האם נעשו התאמות במקום העבודה וסביבת העבודה לצורך הבטחת הזכויות המוגנות ואכיפתן, ובכלל זה, מקומות הישיבה
שהוקצו לעובדים במהלך ביצוע העבודה ובהפסקה; מספר הכסאות ביחס למספר העובדים במקום העבודה, וביחס לסביבת העבודה; האם הופרו המלצות של מומחים ורופא תעסוקתי בנוגע ליישום ההגנה על הזכויות המוגנות תוך התאמה למקום העבודה, וכל כיוצ"ב; משך ההפרה. האם מדובר בהפרות חוזרות ונשנות כלפי העובד התובע, או כלפי עובדים אחרים; האם ההפרה בוצעה ביודעין ובכוונה תחילה; האם מדובר בהפרה כשיטה הנוהגת אצל אותו מעביד במקום העבודה; האם ההפרה נעשתה למרות התראות מצד העובד התובע, או מצד ארגון העובדים, או אחרת; תום ליבם של הצדדים; האם הופר צו שיפוטי; וכיוצ"ב[57];מהות הפגיעה בעובד כתוצאה מן ההפרה ונסיבותיו האישיות של העובד כלפיו בוצעה ההפרה, כגון, גילו של העובד, מצב בריאותו, האם מדובר בעובד בעל מוגבלות הנדרש להתאמות מיוחדות למוגבלותו; עובדת בהריון או בטיפולי פוריות וכדומה;

השיקול הציבורי ההרתעתי יבוא אף הוא בחשבון השיקולים לקביעת שיעור הפיצוי. במסגרת זו יישקל הצורך בהטמעת המוּדָעוּת לזכויות המוקנות בחוק והדרישה לאכיפתן ויישומן בפועל, וביסוס הנורמה, הלכה למעשה, בקרב העובדים ובקרב המעבידים."

  חשוב לציין כי לא פעם בית הדין פוסק פיצויים בסכומים לא מבוטלים אף אם לא גילה המעסיק הפרה חמורה של החוק, אלא כדי לבטא את הצורך בהטמעת מודעות לזכויות העובדים בתחום זה, ובכלל זה גם לכך שהבעיה תתוקן בתוך זמן סביר.

 כך למשל פסק בית הדין פיצויים בסך 15,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, לעובדת מטבח, מהטעם שהמעסיק לא עמד בנטל להוכיח כי העבודה הרגילה של העובדת כטבחית אינה מאפשרת ישיבה אף במהלך העבודה. בית הדין קבע כי ישנן עבודות מטבח אשר ניתן לבצע בישיבה [ס"ע 9593-04-11 ז'אנה בליאסוב (ניתן 30.9.2013)]. 



לסיכום על המעסיק חלה חובה לספק לעובד מקום ישיבה בעת ביצוע העבודה, אלא אם אופי העבודה הרגיל ומהותה אינם מאפשרים ישיבה. על המעסיק חל חובת ההוכחה להוכיח כי אופי העבודה הרגיל אינו מאפשר ישיבה. מעסיק אשר הפר את חובתו לספק מקום ישיבה ראוי חשוף לקנסות. 




משרד עו"ד אשר אביטן
ציר הזמן בעבודה
מחיפוש עובדים עד סיום יחסי העבודה
הצגת המידע בציר הזמן מאפשרת לעובד או למעסיק
למצוא בדרך הנוחה ביותר את המידע המבוקש בדיני עבודה
סיום יחסי עבודה