משרד עו"ד אביטן ושות'
077-5089001
משרד עו"ד אביטן ושות'
077-5089001

דמי חגים

האם ומתי קיימת חובה על המעסיק לשלם לעובד דמי חגים? 

 צו הרחבה - הסכם מסגרת מיום 7.7.2000, קובע כי יש לשלם דמי חגים בתנאים הבאים:
1.  עובד אשר הועסק במשך 3 חודשי עבודה.
2. העובד לא נעדר מהעבודה יום לפני ויום אחרי החג.
3. בלבד שימי החג אינם חלים בשבת.
יודגש, אם העובד נעדר בהסכמת המעסיק הרי שהוא זכאי לתשלום דמי חגים. 

האם אני זכאי לתשלום חג שנופל ביום שישי? עובדים שמסגרת העבודה שלהם הנה 6 ימי עבודה זכאים לתשלום יום עבודה עבור חג שנופל על יום שישי. עובדים שמסגרת עבודתם הנה 5 ימים ולא עובדים ביום שישי הרי שלא הפסידו יום עבודה וןאינם זכאים לתשלום חג.

 אלו חגים מזכים תשלום? החגים כפי שנקבעו בפקודת סדרי שלטון ומשפט הינם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של חג הסוכות, ראשון ושביעי של חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות.

האם ערב חג הוא יום עבודה רגיל?
ערב חג הנו יום עבודה רגיל. אולם לעובדים במסגרת של 6 ימי עבודה, יום העבודה בערב חג יעמוד על 7 שעות עבודה. לעובדים במסגרת של 5 ימי עבודה יום העבודה יהיה 8 שעות והשעה השמינית תחשב כשעה נוספת.

כמה צריך לשלם בעד החג? תשלום יום חג הנו תשלום של ערך יום עבודה.

אני עובד חודשי ומקבל שכר קבוע כל חודש, האם אני זכאי גם לקבל דמי חגים? עובד חודשי במשכורת קבועה בעצם לא מפסיד שכר בעקבות החגים ולכן אינו זכאי לתשלום נוסף.

 לעניין פורים, ראוי לציין כי ככלל איננו נחשב כיום חג על פי החוק.

 עם זאת, בהסכמים קיבוציים שונים ובצווי ההרחבה להם נקבע, כי עובדים יהיו זכאים להיעדר יום נוסף בתשלום מעבודתם, נוסף על ימי החג המפורטים לעיל, בלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותם (להלן: "ימי בחירה"). חלק מן ההסכמים מפרטים, אילו ימים ייחשבו כימי בחירה, וחלקם מציינים, כי העובד יהיה זכאי ליום בחירה, בלי לפרט, אילו ימים ייחשבו כיום בחירה. בהסכמים, המפרטים את ימי הבחירה, פורים מוגדר על פי רוב כיום בחירה.

 בנוסף, החל מיום 31.05.2010, על פי סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, רשאי עובד לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי באחד מהימים המנויים בתוספת לחוק, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות. בין הימים המנויים בסעיף 1 לתוספת מצויים גם תענית אסתר; פורים; שושן פורים.

 לפיכך, עובד שאין לו זכות ליום בחירה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה רשאי לקחת יום חופשה, על חשבון החופשה השנתית לה הוא זכאי, בהודעה מראש למעביד כמפורט לעיל. עובד שלא ניצל את זכותו להיעדר כאמור, הרי שתענית אסתר; פורים; או שושן פורים יהיו עבורו יום עבודה רגיל.

 
 כאן צריך לציין כי לגבי עובד לפי שיבוץ, נקבע בפסיקה כי מכיון שהעובד נעדר בהסכמה לפני החג ואחריו, הרי שהינו זכאי לתשלום דמי חגים.

 

 ראה בפסק דין עע (ארצי) 249/09 מיכאל פיסנקו נ' סער אבטחה שמירה ושירותים ירושלים בע"מ [פורסם בנבו] (14.11.11) כדקלמן:

"למעלה מן הצורך נוסיף לעניין ההעדרות יום לפני ו/או יום אחרי החג, שממילא לא הוכח כי התנאי אינו מתקיים במערער. שכן, במקרה של עובד יומי בשמירה ההנחה היא, כי ימי העבודה נקבעים בשיבוץ על ידי המעסיק ובהסכמתו, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת (ובעניננו לא הוכח כאמור). משמע, שההיעדרות הייתה בהסכמת המשיבות וממילא אין בה כדי לשלול זכאות לתשלום דמי חג מהמערער".


לסיכום:
עובד המועסק יותר משלושה חודשים זכאי לקבל דמי חגים, בהתאם לחגי ישראל כפי שנקבעו בחוק כאמור. בנוסף, בהסכמים קיבוציים מסוימים ניתנה אפשרות לעובד להיעדר יום נוסף, מעבר לאמור בחוק, בימי חגים כגון: תענית אסתר, פורים; שושן פורים. ואולם עובד שלא חל עליו הסכם קבוצי כאמור הרי שימי החג הבאים יחושבו עבורו כיום עבודה רגיל: תענית אסתר, פורים או שושן פורים. בימים אלו העובד רשאי לקחת חופש, בתיאום עם המעסיק, על חשבון ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי.   





משרד עו"ד אשר אביטן
www.avitan.co.il

ציר הזמן בעבודה
מחיפוש עובדים עד סיום יחסי העבודה
הצגת המידע בציר הזמן מאפשרת לעובד או למעסיק
למצוא בדרך הנוחה ביותר את המידע המבוקש בדיני עבודה
סיום יחסי עבודה