חוסר תום לב במו"מ לקראת כריתת חוזה

כיצד על מעסיק ומועמד לעבודה לנהוג בעת המו"מ לקראת כריתת חוזה עבודה מחייב, מהן החובות החלות על המעסיק ומועמד לעבודה טרם נחתם החוזה ? 

 לקראת כריתת חוזה חובה על הצדדים לנהוג בתום לב.

  בפסיקה נקבע כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה עבודה יש לנקוט באמות מידה מחמירות, בכל הנוגע והמתייחס לתום לב" (דב"ע נב/82-3 עיריית ב"ש נ' בלימה גריסק, פד"ע כד 442, 446.) "שני הצדדים, המתחילים לנהל משא- ומתן לקראת כריתתו של חוזה עבודה, יוצרים ביניהם יחסי קרבה כל שהם, המחייבים מידה רבה של אמון. זו מובילה לחובת גילוי." (י. לובוצקי "חוזה עבודה וזכויות העובד". פרק 21 עמ' 111)

 במידה והיתה הפרה של אחד מהצדדים את תום הלב, וכן התקיים נזק מוכח שברור שנבע בגין הפרה זאת יהיה זכאי הצד השני לקבלת פיצויים.

 השאלה מהי משמעותה של החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת במשא ומתן לקראת כריתת חוזה נדונה בפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה. משרד עו"ד דיני עבודה בתל אביב יוכל לסייע בהבחנה האם אחד הצדדים הפר את תום הלב בתהליך המשא ומתן לפני כריתת חוזה בין עובד למעסיק.

 בית הדין קבע כי מסירת מידע מטעה כמו גם אי גילוי עובדות שחייב צד לגלות לצד השני, מהווים הפרה של חובת תום הלב. [(ע"ע 1487/02 סופר נ. רשת אורט [פורסם בנבו] (מיום 29.12.05)].

 עוד עלה כי גם מצג רשלני במו"מ או טיפול רשלני בהליכי קליטתו של עובד ואי התחשבות ראויה באינטרסים של המועמד לקליטה, עשויים להוות הפרת חובת ההתנהגות בתום לב ובדרך מקובלת (ע"ע 7758-10-11 משטרת ישראל נ. מרעי בהג'ת [פורסם בנבו] (מיום 1.1.14). 

 שאלת סוגי הנזקים שניתן לפצות עליהם בגין הפרת חובת ההתנהגות בתום לב ובדרך מקובלת במשא ומתן, נדונה בעניין מרעי בהג'ת, ונפסק, על פי פסיקה מנחה של בית המשפט העליון, כי ככלל יש לפסוק פיצויים "שליליים" שתכליתם להעמיד את הנפגע במצב בו היה לו לא נכנס למשא ומתן, אך במקרים נדירים תהיה הצדקה לפיצויים "חיוביים", היינו – פיצוי על ההפסד שבאי כריתת החוזה ומימושו.

 בדב"ע נב/3-82 עיריית באר שבע נ. בלימה גריסק, [פורסם בנבו] פד"ע כד 442,  נקבע, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון, כי אכזבה, רוגז, חששות ותסכול הינם נזק בר פיצוי לפי סעיף 12(ב) לחוק החוזים.

מן האמור עולה כי על עובדים ומעסיקים חלות חובות בעת הליך המו"מ טרם כריתתו של חוזה עבודה, ואף לאחריו. בעת הליך המו"מ על המעסיק חלה חובת גילוי רחבה. בנוסף, צד שאינו חושף מידע הרלוונטי לתפקיד עשוי למצוא עצמו חב בפיצויים. 



 

משרד עו"ד אשר אביטן
ציר הזמן בעבודה
מחיפוש עובדים עד סיום יחסי העבודה
הצגת המידע בציר הזמן מאפשרת לעובד או למעסיק
למצוא בדרך הנוחה ביותר את המידע המבוקש בדיני עבודה
סיום יחסי עבודה
זכויות עובדים