משרד עו"ד אביטן ושות'
077-5089001
משרד עו"ד אביטן ושות'
077-5089001

הלנת שכר

  האם אני כעובד יכול לדרוש מהמעסיק שלי הלנת שכר? האם אני כמעסיק אכן חשוף לתביעה על פיצוי בגין הלנת שכר?

 מטרת פיצויי הלנה:

צריך לדעת שמטרת פיצויי ההלנה הינה תמריץ כלכלי מרתיע מפני הפרת הוראות החוק. תכלית נוספת היא תשלום פיצוי הן על ערך הכסף והן על הפגיעה הנגרמת לכבודו של העובד כאדם ולתנאי מחייתו הבסיסיים.

 ראה פס"ד מוטור אפ [ע"ע (ארצי) 473/09 מוטור אפ בע"מ – יניב ורד (1.11.2011) .

 גובה הפיצוי לפי חוק:

סעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1959 [להלן - "החוק"] קובע כי מעביד אשר הלין את שכרו של עובדו ישלם לו על כך פיצויי הלנה בהתאם לסכום הגבוה מבין אלה:

  1. בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן;
  2. הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.


 שיקול דעת לבית הדין אודות גובה הפיצוי:

עוד חשוב לדעת בעניין זה, כי יש שיקול דעת לבית הדין באם להפחית או לבטל את פיצויי ההלנה. אלו מופיעים בסעיפים 18 ו-20(ד) לחוק הגנת השכר.

לפי מה שוקל בית הדין מתן פיצויי הלנה?

ראשית, כנגד בית הדין עומדת תכלית החוק. כמו כן,  הצורך בהרתעת מעסיקים, חשיבות תשלום השכר במועד לשם פרנסת העובד ומשפחתו, הפגיעה הנגרמת לכבודו של העובד כתוצאה מאי קבלת שכר במועד עבור עבודתו, החשש כי אי קבלת השכר במועד יפגע בזכותו של העובד לקיום בכבוד.

מאידך, עומדת לנגדו משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי ההלנה לקניינו של המעסיק ויכולתו להפעיל את עסקו.

בתוך המסגרת האמורה מבצע בית הדין שקלול של כלל נסיבות המקרה, לרבות התנהגות הצדדים ותום לבם, סוג המעסיק, סיבות ההלנה, מאפייני ההלנה (דוגמת משך האיחור, גובה השכר המולן והאם מהווה כל שכרו של העובד) ועוד, תוך הקפדה על עקרונות של סבירות ומידתיות.


 בפרקטיקה דומה כי בית הדין לא פוסק פעמים רבות פיצויים מלאים בגין הלנת שכר לעובד אלא בנסיבות חריגות. יחד עם זאת, פיצויים חלקיים או ריבית והצמדה בהחלט נפסקים מידי יום.

 עוד חשוב לדעת כי לתביעה להלנת שכר קיימת התיישנות וכדלקמן:

  • סעיף17א לחוק קובע, כי הזכות לפיצויי הלנת שכר, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי לעבודה, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית-הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.
  • עוד נקבע בסעיף זה, כי על אף האמור לעיל, אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות.
  • בהתאם לסעיף18א לחוק אם התיישנה הזכות לפיצויי הלנת שכר, עומדת עדיין בפני העובד הזכות לתבוע הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ממועד חובת התשלום ועד למועד תשלום השכר בפועל.

 

 

 

ציר הזמן בעבודה
מחיפוש עובדים עד סיום יחסי העבודה
הצגת המידע בציר הזמן מאפשרת לעובד או למעסיק
למצוא בדרך הנוחה ביותר את המידע המבוקש בדיני עבודה
סיום יחסי עבודה